המבוטח מוזמן לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי, המורכבת מרופאים מומחים. תפקידם הוא לבדוק את המבוטח, לעיין במסמכים הרפואיים שנגיש, ולקבוע את אחוזי הנכות הרפואית שלו, בהתאם לרשימת ליקויים והקריטריונים המפורטים בתקנות הביטוח הלאומי לנכות כללית.

סף מינימלי לקביעת אי כושר: כדי לעבור לשלב הבא (בדיקת כושר השתכרות), יש צורך במינימום אחוזי נכות רפואית. בדרך כלל, כדי להיבדק לצורך קביעת דרגת אי כושר, נדרשת נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות (במקרים מסוימים, ובמיוחד אם למבוטח יש מספר ליקויים שונים, ושיעור הנכות הרפואית המשוקלל שלהם עומד על 40% לפחות, כאשר אחד מהליקויים הוא בשיעור של 25% לפחות, הוא עדיין ייבדק לצורך הערכת כושר השתכרותו. תנאי זה נועד לתת מענה למצבים מורכבים יותר).

לאחר שנקבעו אחוזי הנכות – אנו עוברים לדרגת אי כושר ההשתכרות. בשלב זה, הפקיד לשיקום בביטוח לאומי בוחן את היקף הפגיעה בכושר ההשתכרות של המבוטח ועל מנת להיות זכאי לקצבה, על המבוטח להימצא במצב שבו כושר ההשתכרות שלו נפגע או צומצם ב-50% לפחות.

דרגות אי כושר ההשתכרות ייקבעו באחוזים: 60%, 65%, 74% ו-100%. דרגה זו אינה זהה לאחוזי הנכות הרפואית, אלא משקפת את היקף הפגיעה ביכולת להשתכר בפועל. אלו שיעורי הקצבה בהתאם לדרגת אי הכושר שנקבעה (הנתונים נכונים לשנת 2025):

• דרגה מלאה (100% או 75%) – קצבה חודשית מלאה בסך 4,556 ש"ח
• דרגה חלקית בשיעור 74% – קצבה חודשית חלקית בסך 3,106 ש"ח
• דרגה חלקית בשיעור 65% – קצבה חודשית חלקית בסך 2,800 ש"ח
• דרגה חלקית בשיעור 60% – קצבה חודשית חלקית בסך 2,629 ש"ח .